Обсуждение статьи: Сайерет МАТКАЛЬ

נואר 91, טירונות יחידה, יער במרכז הארץ. קור אימים, גשם שמסרב להפסיק לרדת. בקושי זוכר את השם שלי מרוב עייפות. אלונקה מחוברת לכתף כאילו הייתה שם מאז ומעולם, המא"ג קורע את הכתף השנייה. לא דמיינתי שיכול להיות כל כך קשה.

מוקף בחיילים צעירים במצב דומה לשלי. כמחצית מהם יהיו לחברי לחיים. שנה וחצי אחרי, עם אותם חברים, עומדים בחרבת ממשית. יורים צרור נותבים ארוך לשמי הנגב השחורים.

הגשמתי את חלומי. לוחם בסיירת מטכ"ל.

**
1992, דקות אחרונות של חושך, המנשאים הכבדים גומרים את הגב. חוצים את הגבול וחומקים חזרה לארץ לאחר לילה ארוך אי שם.

**
1993. אי שם אחר. איחור זמנים מטורף. ניצלנו את כל הספיירים וקצת יותר. הרוגים מעייפות. נוחתים בארץ באור יום אחרי לילה מהמפרכים בחיי. תודה לטייסי חיל האוויר. את חלקם עוד אפגוש בהמשך.

**
מרץ 1994, שוב טירונות, שוב גשם. מכי"ת בת 19 צועקת עלי "נראה לך שככה זוחלים? תוריד ת'תחת". זה לא באמת קורה לי אני חושב לעצמי. "בלוב זה עבד" אני עונה לה, אחלה סיפור, שמעתי אותו כל כך הרבה פעמים שאני כבר כמעט מאמין שהוא קרה.

**
דצמבר 95. מסדר כנפיים. "סגן משנה מ' " קורא הכרוז. אני טייס קרב. צובט את עצמי לוודא שזה אמיתי.
За три года из маткалистa,закончив маслюль, в лётчики ?

Вообще....кавод.
 
За три года из маткалистa,закончив маслюль, в лётчики ?

Вообще....кавод.
Через ~4-ре года после призыва (Начали службу они в Августе 90-го) перешёл на лётный курс. Там ещё через почти 2 года закончил курс. То есть где-то в 24-ре года.