• Zero tolerance mode in effect!

Война Судного Дня 06.10.1973

Сегодня утром. Как говорится, שלא נדע.
Обязательно слушать.
С 53:15 до 1:15:15.
Начиная с какой минуты обязательно слушать?
Там вначале идет какая то муть.
 
Сирийский взгляд .
 
Israeli troops surrender with israeli flag at Port Tawfik, Bar Lev line, Suez Canal, 1973 October war
rog6kh09xsf71.jpg
 
Не верю.
Уж очень всё чистеньким.
Фото историческое
לאי התחמושת והציוד הרפואי במוצב הלך ואזל. מצבם של חיילי המזח נעשה קשה יותר, וההבנה בקרבם כי הסיכוי לחילוץ הוא קלוש הלכה והתחדדה. למרות הכאוס ששרר במוצב, המשיך מפקד המוצב, שלמה ארדינסט, לנהל את הלחימה ואילו ד"ר נחום ורבין, רופא המוצב, פיקד על בונקר הפצועים.

ב–12 באוקטובר התקבלה ידיעה בקשר כי קיימת אפשרות של כניעת המוצב במקרה ולא יוכל להחזיק מעמד.

בדברים שמסר לאחר תום המלחמה סיפר ד"ר נחום ורבין, רופא המוצב, כי ההחלטה על כניעה החלה מתגבשת ביום הרביעי ללחימה, לאחר כישלון כוח חיל הים להגיע למוצב. האפשרות לכניעה הועברה לפיקוד ברשת הקשר בנוסח: "אנחנו מעוניינים שתנסו לברר אפשרות של כניעה מסודרת". בשלב זה חשב מפקד המוצב כי צעד הכניעה הוא מוקדם מדי. שלמה ארדינסט אמר כי "מפקד, כל עוד הוא חושב שיש לו משימה, אפילו אם הוא חושב שהמצב אבוד וקריטי, חייב להמשיך.[4] התגלע ויכוח בין מפקד המוצב לרופא אשר במרכזו ניגודים מקצועיים בין השניים, המפקד בעל המשימה להילחם, בעוד הרופא שתפקידו להציל חיים.

ביום שישי, יום לפני הכניעה, התאספו מפקדי המעוז בבונקר הפצועים ומפקד המוצב הסביר לחיילים את אפשרות הכניעה אשר תיעשה בצורה מסודרת בתיווך הצלב האדום. לאחר מכן, ד"ר ורבין אמר מילים על מצבם של הפצועים והציוד שנותר. בסופם של דברים אלו נפלה פה אחד ההחלטה להיכנע.

בבוקר 13 באוקטובר קיבל מעוז המזח את נוהל הכניעה מן הפיקוד. המפקד, סגן שלמה ארדינסט, עבר בין חייליו והודיע על הכניעה. לאחר מכן חתם על כתב הכניעה עם נציג הצלב האדום בצד המצרי. במוצב המזח התכוננו להליכה בשבי: השמידו מסמכים ונשק, וחילקו ביניהם את מעט האוכל והמים שנשארו. שעה לפני חציית התעלה ומעבר לשטח האויב, נשמע קול במכשיר הקשר. ההודעה שהועברה במכשיר הקשר ניתנה בשמו של שר הביטחון, משה דיין ובה נאמר:

"אני משנה את הפקודה הקודמת שלי... אינך חייב להיכנע. זה נתון לשיקול דעתך. אני חוזר, אתה רשאי להחליט"
כך נשמעה השיחה האחרונה בין מעוז המזח לפיקוד:

פיקוד: "הנושא נעשה מתוך ידיעה שכשנוכל להגיע אליכם זה יכול להיות קצת מאוחר, עבור"
מפקד: "אנחנו הבנו הכל, קיבלו את זה החבר'ה ברוח טובה יחסית. מקווים להחזיק מעמד, ואם תשתדלו למסור ד"ש בבית, תגידו שיהיה בסדר, עבור."
פיקוד: "אני משוכנע בכך שככה זה יהיה, אבל היינו רוצים מאוד מאוד שאם נראה אתכם בקרוב על המסך או במקום אחר שנראה את הראש למעלה, עבור.
מפקד: "...ראשונה אנחנו מעבירים כרגע את הפצועים, אנחנו דרשנו להעביר גם את המתים כדי שיעבירו אליכם, יודעים שאנו חיים?"
פיקוד: "חיובי, חיובי"
מפקד: "כאן שלמה, תגיד לה שחוץ מפנקס שבוי, לקחתי רק את התמונה שלה"
— הקלטת רשת הקשר שודרה בחדשות חמש עם רפי רשף, ערוץ 10, 18 בפברואר 2008
בצהרי יום שבת חצו חיילי המזח את התעלה ובנוכחות הצלב האדום הודיעו לצבא המצרי על כניעתם. מצלמות העיתונאים שתיעדו את המעמד איפשרו למשפחות החיילים בישראל לזהותם בעת נפילתם בשבי. 37 מלוחמי המוצב נפלו בשבי המצרי. הכניעה תועדה ברשתות הטלוויזיה העולמיות. התמונה שנצרבה יותר מכל בציבור הישראלי הייתה של אחד מחיילי המוצב, הלל אונסדורפר, נושא את ספר התורה של המוצב בדרך אל השבי.[7] חיילי המזח שהו בשבי המצרי כחמישה שבועות והוחזרו לישראל במסגרת חילופי שבויים.

בקרב הציבור המצרי סימלה כניעת מוצב המזח, אשר תמונותיה שודרו בטלוויזיה המצרית, עוד שלב משמעותי בניצחון המצרי והמונים יצאו לרחובות לחגוג את ההישג.
 
 
Последнее редактирование:
Это те самые "спец.средства",с текстильной фабрики в Димоне?
Скачал,почитаю.
Спасибо!!!!!
 
Назад
Сверху Снизу