Эээ... а где об этом написано? В книге Маккабим 1 или 2?
סיפור בת מתתיהו מתוך "בית המדרש" בעריכת ילינק ( ע"פ מדרש חנוכה)
עמדו וגזרו כל מי שאשתו הולכת לטבילה ידקר בחרב
וכל הרואה אותה הרי היא לו לאשה ובניה לעבדים. כיון
שראו ישראל כך מנעו עצמם מלשמש. כיון ששמעו יונים
כך אמרו: הואיל ואין ישראל משמשין מטותיהם אנו נזקקים
להם. כיון שראו ישראל כך חזרו על נשיהן בלא טבילה
בעל כרחן, אמרו: ריבונו של עולם בעל כרחנו שלא
בטובתנו, שאין האשה רוצה לישב תחת בעלה בלא עונתה.
אמר להם הקב"ה: הואיל ועשיתם בלא כוונה אני אטהר
אתכם, ופתח לכל אחד ואחד מהם הקב"ה מעין בתוך
ביתו והיו נשיהם טובלות בתוך בתיהם ונתקיים עליהם
מקרא זה (ישעיה י"ב, ג') ושאבתם מים בששון ממעיני
הישועה. ונתקיים עליהם מקרא זה (שם, ד', ד') אם רחץ
ה' את צואת בנות ציון.
כיון שראו יוונים שאין ישראל מרגישין בגזרותיהם עמדו
וגזרו עליהם גזרה מרה ועכורה: שלא תכנס לילה ראשון
אלא אצל ההגמון שבמקום. כיון ששמעו ישראל רפו
ידיהם ותשש כחם ונמנעו מלארש. והיו בנות ישראל
בוגרות ומזקינות כשהן בתולות ונתקיים עליהם:
איכה א, ד') 'בתולותיה נוגות והיא מר לה'. והיו יונים)
מתעללים בבתולות ישראל ונהגו בדבר זה שלש שנים
ושמונה חדשים, עד שבא מעשה של בת מתתיהו כהן
גדול ונשאת לבן חשמונאי ואלעזר היה שמו.
כיון שהגיע יום שמחתה הושיבוה באפריון, וכשהגיע
זמן הסעודה נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתתיה
וחשמונאי, שלא היו באתו הדור גדולים מהם. וכשישבו
לסעוד עמדה חנה בת מתתיה מעל אפיריון וספקה כפיה
זו על זו וקרעה פורפירא שלה ועמדה לפני כל ישראל
כשהיא מגולה לפני אביה ואחיה וחותנה. כיון שראו
אחיה כך נתביישו ונתנו פניהם בקרקע וקרעו בגדיהם
ועמדו עליה להורגה.
אמרה להם: שמעוני אחי ודודי, ומה אם בשביל שעמדתי
לפני צדיקים ערומה בלא שום עבירה הרי אתם מתקנאים,
ואין אתם מתקנאים למוסרני ביד ערל להתעלל בי ? לא
יש לכם ללמוד משמעון ולוי אחי דינה שלא היו אלא שנים
וקנאו לאחותם והרגו כרך בשכם ומסרו עצמן על יחוד של
מקום ועזרם ולא הכלימם. ואתם חמישה אחים: יהודה, יוחנן,
יונתן, שמעון ואלעזר פרחי כהונה יותר ממאתים בחור,
שימו בטחונכם על המקום והוא יעזור אתכם שנאמר:
שמואל א' י"ד, ו') 'כי אין לה' מעצור להושיע וגו... פתחה)
פיה בבכיה ואמרה: ריבונו של עולם אם לא תחוס עלינו
חוס על קדושת שמך הגבור שנקרא עלינו ונקום היום
נקמתנו.
באותה שעה נתקנאו אחיה ואמרו: בואו ונקח ונטול עצה
במה נעשה, ונטלו עצה זה מזה ואמרו בואו ונקח אחותנו
ונוליכה אצל המלך הגדול ונאמר לו אחותנו בת כ"ג ואין
בכל ישראל גדול מאבינו, וראינו שלא תלין אחותנו עם
ההגמון אלא עם המלך שהוא גדול כמותנו ונכנסנו עליו
ונהרגנו ונצא ונתחיל בעבדו ובשר, והשם יעזרנו וישגבנו.
ונטלו עצה וגו' ועשה להם הקב"ה תשועה גדולה ושמעו
בת קול מבית קודש הקודשים : 'כל ישראל נצחו כוליה
טליא באנטיוכיה' כן יעשה המקום ישועה בימינו טמן.