מעשה שהיה | הגנרל
מספר הרב גלינסקי זצ"ל,
הייתי במחנה עבודה בסיביר עם צמרת המשטר הליטאי שהודח בידי הרוסים ונאסר.
היו שם מצביאים לשעבר, באחד הימים קמתי וראיתי שאחד הגנרלים השכים גם, הביט סביבו בחשש, וידא שכולם ישנים, התגנב לפינה ופתח שקית, הוציא מדים ולבשם במהירות, ערך כמה תרגילי סדר ומיד לאחר מכן מהר להחליפם בבגדי האסיר, בטרם יעירו את כולם לעבודות הכפיה.
החלטתי לברר פשר הדבר. הסתדרנו כדי ללכת לעבודה, נעמדתי לצידו ושאלתי מה פשר מעשיו, תחילה התחמק, אך לאחר מכן הסביר: הייתי מצביא, חלשתי על אוגדה, פקדתי על קרבות, קצרתי תהילה, עתה הודחתי והושלכתי למחנה עבודה בכפיה ולכן חושש שאתרגל למצב שיהפכוני לעבד נרצע, לכן בכל בוקר אני מתרגל תרגילים כדי לזכור שאני גנרל. למרות שאנו עובדים עד כלות הכוחות והשינה נחוצה, אני מתעורר לפני הזמן ומנצל את הדקות.
לאחר מכן שאל, למה אתה קם לפני כולם?
אמרתי, כמוני כמוך, יהודי הוא בן מלך, משרת הבורא, קם לפנות בוקר מניח תפילין ומתפלל כדי לזכור שאני גנרל.
מעשיי במשך היום במחנה העבודה הם בכפיה, אך בתפילה בשחר ולעת ערב אני שב לעצמיותי. בן מלך אני.
מדרשותיו של הרב גלינסקי זצ"ל