תוכנית "נמרה": טנק המרכבה 1 יוסב לנגמ"ש
מאת אמנון ברזילי
היתרון: המיגון ומערכות הנשק. החיסרון: המחיר - כ-750 אלף שקל
שתי התקריות בחודש שעבר, שבהן נהרגו 11 חיילי צה"ל בפיצוץ הנגמ"שים בשכונת זיתון בעזה ועל ציר פילדלפי, עוררו מחדש את הדיון בדרכי ההתמודדות של צה"ל עם איום הטילים והמטענים על כלי הרכב הקרביים שבהם הוא משתמש.
מינהלת תוכנית טנק המרכבה (מנת"ק

במשרד הביטחון בונה בימים אלה אב-טיפוס של נגמ"ש כבד ("נמרה"), שמבוסס על טנק מרכבה סימן-1 שיצא מהשירות המבצעי, ושהצריח הוסר ממנו. היתרון המשמעותי של ה"נמרה" הוא ברמת המיגון ובמערכות הנשק. המגרעת: ההוצאה הכספית. במינהלת מעריכים שעלות הפיתוח והבנייה של נגמ"ש אחד מסתכמת בכ-750 אלף דולר.
לאחר ניתוח תהליכים ארוכי טווח של 20-15 שנים הגיעו במפקדת זרוע היבשה (מז"י

למסקנה שיש לתת עדיפות לחי"ר הקל על פני החי"ר הכבד. בחודש הבא יגיעו לישראל שלושה נגמ"שים אמריקאיים מסוג "סטרייקר" לסדרה ארוכה של מבחנים וניסויים, ועל פי התוצאות תחליט מז"י על המשך ההצטיידות בנגמ"ש החדש, שמיועד לחטיבות החי"ר בצה"ל.
להחלטה העקרונית לרכוש את הסטרייקר קדמו ביקורים של הרמטכ"ל משה יעלון ושל ראש מז"י, האלוף יפתח רון-טל, בבסיס "פורט נוקס" בקנטקי. השניים בחנו את הסטרייקר, נסעו בו והתלהבו. בצה"ל מרוצים מביצועי הנגמ"ש וממשקלו הנמוך יחסית. הביקורת שנשמעה בארה"ב על המיגון הלקוי של הסטרייקר אינה מעוררת התרגשות במז"י; ה"סטרייקר", שנע על גלגלים, מבטא את המעבר למלחמות בעלות אופי שונה - שיתנהלו בחלקן הגדול בתוך שטח עירוני. הערכה זו מבוססת על מידה מסוימת של הימור: היא נשענת על הערכת אמ"ן שלא צפויות בעתיד הנראה לעין מלחמות שחיקה גדולות מול צבאות סדירים, כמו מלחמת יום הכיפורים.
עד שצה"ל יצטייד בנגמ"ש החדש, במז"י רואים בעידן החדש את הפתרון בתחום המיגון. התקבלה החלטה שלא להצטייד בנגמ"שים כבדים חדשים, אלא להתבסס על ה"אכזריות" שנבנו על בסיס תובה של טנק המערכה הרוסי T-55, ולעשות מאמץ לשדרג את נגמ"שי ה-M-113 ("ברדלס"). בשבוע שעבר נחתמה, לאחר עיכוב של כשנה וחצי, העסקה עם התעשייה הצבאית הישראלית לשיפור מיגונם של 50 נגמ"שים מסוג M-113. העסקה כוללת הוספת מיגון במשקל שלוש טונות, החלפת מנוע, החלפת הזחל והתקנת תא נהג חדש שכולל הגה כוח. היקף ההוצאה: כ-20 מיליון דולר. למרות שמדובר בפתרון דחוק של שיפוץ נגמ"ש בן 35 שנה, לא שוללים במז"י את האפשרות שבהדרגה ישודרגו מאות נגמ"שים מיושנים.
עימות בין מז"י לאט"ל
מז"י, הזרוע הגדולה ביותר בצה"ל, הוקמה ב-1998 על בסיס מפקדת חילות השדה (מפח"ש

. כבר עם הקמתה היא כללה את חילות השריון, החי"ר, התותחנים וההנדסה. אחר כך צורף אליה חיל מודיעין השדה. מכל החלופות שנבחנו ערב הקמתה, ניתנה עדיפות לתוכנית שמז"י תמזג לתוכה גם את החילות הלוגיסטיים: החימוש, התחזוקה, הרפואה והקשר. תא"ל צביקה פוקס, שעמד בראש צוות הקמת מז"י, אומר כי בסופו של דבר נבחרה החלופה הגרועה מכולן. אט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה

, שמספק שירותים טכניים לכוחות היבשה, לא רק שלא מוזג עם מז"י - אלא התחזק כשצורפו אליו בנוסף לחילות החימוש והתחזוקה גם חילות הקשר והרפואה.
תקציב מז"י ל-2004 הוא 3.1 מיליארד שקל, לעומת 4 מיליארד שקל אשתקד (קיצוץ של 23%). המצוקה הכספית העלתה בחודשים האחרונים מעל פני השטח את המחלוקת הקשה עם אט"ל, שגרמה מתיחות בין רון-טל לראש אט"ל אלוף אודי אדם. רון-טל טוען שאט"ל חייב להיות חלק ממפקדתו. התפישה, שחלק מבכירי המטכ"ל שותפים לה, היא שמרכיבי הלוגיסטיקה חייבים להיות חלק ממז"י.
הרמטכ"ל קבע כי שני הארגונים יישארו נפרדים, אבל רון-טל ממשיך לטעון בשיחות עם אלופים שאין להשלים עם עצמאותו של אט"ל בגלל קיומם של גופים כפולים. בשיחות עם אלוף אדם, טען רון-טל כי יש באט"ל ארגונים משרתים אך ורק את מז"י, ואין להם זכות קיום עצמאית: חטיבת כוח אדם, מחלקה תקציבית, והגוף לתקינה וארגון.
שתי המשימות העיקריות של מז"י הן בניין הכוח של כוחות היבשה וגיבוש תורת הלחימה שלהם. תרומתה העיקרית עד היום היא בבניית התפישה של הקרב המשולב. גולת הכותרת היא מהפיכת ההשכלה הצבאית והכשרת מפקדים זוטרים בחי"ר בשירות סדיר ועם הצטרפותם לשירות קבע; בניית קורס מיוחד להכשרת סמלים בכירים מחלקתיים (סמ"ב

; הקמת קורס קצינים לכוחות היבשה והקמתה, לפני ארבע שנים, של האקדמיה הצבאית לפיקוד למפקדי פלוגות. אל"מ במילואים חנן שי, ממקימי האקדמיה , אומר כי תוכניות הלימוד והכשרת המפקדים הזוטרים היא המענה האמיתי לבעיית המרכזית שסימנה מלחמת יום הכיפורים: חוסר המקצועיות של המפקדים.
שיתוף פעולה עם גרמניה
רון-טל טען בפני הרמטכ"ל וסגנו האלוף גבי אשכנזי, כי הקיצוץ בתקציב הזרוע מאיים על פרויקט הדגל "צבא יבשה דיגיטלי" (צי"ד

. לבו של הפרויקט הוא פיתוח מערכת שליטה ובקרה (שו"ב

, שעל פי הבדיקות והשוואתו שנעשו בצה"ל, אין דומה לה בעולם.
המערכת, שמכונה "יבשה ברשת", תחבר לרשת תקשורת אחת את כל הדרג היבשתי הנפרס מרמת האוגדה, תעבור דרך הפיקודים וזרועות האוויר והים ותגיע עד המטכ"ל. ואולם, גם כאן התגלתה בעיה תקציבית. עלות הפרויקט, שבנייתו תימשך שמונה שנים, נאמדת בכ-5-4 מיליארד שקל.
על רקע המצוקה הכספית במז"י והצורך לקדם את הפרויקט, העלה רון-טל הצעה שזכתה לתמיכת הרמטכ"ל וסגנו: צבא גרמניה יממן מחצית מעלות הפרויקט - בתמורה לידע ולטכנולוגיה הישראליים.
ההצעה הוגשה לרמטכ"ל הגרמני, לא לפני שנערכו התייעצויות פנימיות על סיווגו הסודי של הפרויקט. רון-טל טען כי בניגוד לפיתוח מערכת נשק שיש לשמרה כנשק הפתעה, אין לראות במערכת שו"ב סוד מדינה. הרמטכ"ל הגרמני טרם נתן תשובה, ואולם במז"י הוחלט, בכל מקרה, לשתף צבא נוסף או יותר בבניית צי"ד.